silver

מם מוסיקלי - זה לא אני, זה הוא!


ובכן, הנושא שלנו הפעם במם המוסיקלי  הוא "זה לא אני, זה הוא" - שירים שלא הייתם שומעים ואוהבים אלמלא מישהו אחר שהציג לכם אותם. אצלי הבחירה הייתה מאוד פשוטה הפעם - השיר Dilemma של אחד, זמר היפ הופ בשם Nelly.

בתקופה בה השיר יצא לאוויר (2003), הייתי בשנת שירות בפנימייה עם קבוצת נערים אתיופים מקסימים בכיתה י"א, שעזרתי להם ללמוד לקראת הבגרויות וגם סתם דיברתי איתם על החיים :-). כמעט כל החניכים שלי מאוד אהבו את השיר הזה, והוא היה תמיד מהדהד ברחבי המסדרון כשהייתי מגיעה אליהם ב - 16:00 ולפעמים עד שהייתי הולכת בחצות. אפילו תרגמתי אותו מאנגלית לעברית עבור כמה מהם, וככה למדתי לאהוב אותו.

מוסיקה שחורה מעולם לא הייתה ממש כוס התה שלי, אבל השיר הזה מעלה בי חיוך נוסטלגי גם היום, שבע שנים אחרי. הוא גורם לי לחשוב על שנה שהייתה מאוד משמעותית בחיים שלי, שבה למדתי המון על עצמי, בה הרגשתי שאני תורמת ויוצרת קשרים אמיתיים עם אנשים. הוא גורם לי לחשוב על החניכים ועל כמה אהבתי להיות איתם. וכשאני חושבת על זה שראיתי שניים מהם באוניברסיטה בשנה שעברה, ועל זה שהם זכרו בדיוק מי אני ועל זה שהם סטודנטים מאושרים, אני מחייכת עוד יותר, גם עכשיו כשאני שומעת שוב את השיר שלהם בשביל המם הזה.

וזו גם ההזדמנות לאחל גמר חתימה טובה לכולם :-).
 

  • Current Music
    nelly - dilemma
  • Tags
silver

השתתפות במם המוסיקלי של קרן - עומק


סופסוף אני חוזרת להשתתף במם המוסיקלי . המשימה השבוע היא עומק - שיר שחשבתם בהתחלה שיש לו משמעות אחת, ואחרי זה הסתבר שהוא למעשה משהו אחר לחלוטין.

לאחר כמה מחשבות וכמה התלבטויות, השיר הראשון שעלה לי הוא השיר הזה. שיר שהתחיל להיות פופולרי כשהייתי בסיום חטיבת הביניים, ותמיד מאוד אהבתי אותו. בתקופה ההיא בעיקר התייחסתי לפזמון הקליט שלו ולקצב שמאוד אהבתי. ואז... עברנו פעולה סביב השיר הזה בשנת השירות, הפנמתי את המילים והבנתי על מה הוא מדבר באמת. הניגוד בין הקצב למילים הקשות גרמו לי לאהוב אותו אפילו יותר.

שיר נוסף, שאני לא בטוחה שהוא עונה על התנאים, הוא sad but true של מטאליקה (זהירות, רועש). שיר שבהחלה ממש לא התחברתי אליו בגלל המוסיקה, וכשידיד טוב כתב לי את המילים התחלתי מאוד לאהוב אותו (בגדול מתואר מישהו שהנשמה שלו מדברת איתו...). בהמשך, אחרי שקראתי את המילים כמה פעמים, התחלתי להתחבר גם למוסיקה :-).
 

silver

מם מוסיקלי טייק 2 - שיר דביק (מתנצלת מראש על הבחירה...)

אז זה השיר שלי (כן, אני מתביישת).

במסגרת המם המוסיקלי, הנושא השבוע הוא דביקות - שירים שנדבקים אליך ואתה לא מצליח להוציא אותם מהראש. האמת היא שמעולם לא היה לי שיר קבוע שנדבק - תמיד זה השתנה משבוע לשבוע בהתאם למה ששמעתי הרבה / צפיתי בו הרבה באותו זמן. בשבועות האחרונים זה היה השיר הזה, וספציפית בגרסה הזו.

זה קרה בגלל ההתמכרות הנלהבת שלי לסדרה החדשה והמלהיבה גלי (מי שעוד לא התחיל לצפות שיתחיל ומייד), שהביצוע שלהם לשיר הזה היה מגניב ביותר (עם תחפושות מגניבות), ואפילו אני שממש לא סובלת את השיר או את ליידי גאגא נהניתי לראות. התוצאה של זה הייתה שזמזמתי לעצמי "I want your love and I want your revenge" כל השבוע שבא לאחר הצפייה בפרק.

ועכשיו נדבקתי שוב. לעזאזל.

והנה גרסה נוספת, הקאסט שר את השיר בגרסה מלאה אבל לא רואים את התחפושות המגניבות.

Damn you, Glee!


  • Current Music
    glee cast - bad romance
silver

השתתפות במם המוסיקלי של קרן


קרן (ניסיתי לקשר לבלוג שלה אבל קרה משהו מפחיד, אז ויתרתי) הכריזה על מם מוסיקלי, רעיון שנשמע לי ממש מגניב. הנושא של המם הראשון הוא השיר, זה שתפסת תמיד בתור השיר שלך. השיר שלי הוא, ונראה לי שתמיד היה, Losing my Religion של R.E.M.

לקח לי הרבה זמן לחשוב על למה, למרות שזה השיר הראשון שעלה לי לראש, ובסוף התגבשו לי כמה סיבות. קודם כל, כי R.E.M תמיד היו הלהקה שלי מאז התיכון. כי לא משנה כמה להקות חדשות ומגניבות אני אגלה, אני תמיד חוזרת אליהם בסוף. כי אני אף פעם לא מאבדת את החשק לשמוע אותם, וכי הרבה פעמים הם הדבר שהכי מתאים לי לשמוע כשאני עצובה.

Losing my Religion הוא בעיניי השיר הטוב ביותר של הלהקה שהיא בעיניי הטובה ביותר. כי המוסיקה שלו יפה ומשתלבת יפה עם המילים, וכי המילים גורמות לך לחשוב ובכל פעם מעוררות הרגשה אחרת. כי זה שיר נוגה, אבל אותי תמיד משמח לשמוע אותו, ותמיד כשמשמיעים אותו ברדיו אני מעלה את הווליום ומתחילה לזמזם. וזה, בסופו של דבר, מה שהכי חשוב.

קישור לקליפ של השיר מתוך הופעה חיה: http://www.youtube.com/watch?v=L_XFMCgeI7c

קישור למילים של השיר: http://www.lyrics007.com/R.E.M.%20Lyrics/Losing%20My%20Religion%20Lyrics.html

  • Current Music
    my song - losing my religion
  • Tags
silver

מבחן אינטרנט מטופש בעקבות קריאה נלהבת של שיר של אש ושל קרח

Your result for The Song of Ice and Fire Personality Test...

Bran Stark

You scored 210 Adaptability, 110 Humor, 380 Integrity and 130 Activity!

When I sleep I turn into a wolf. Do wolves dream?



You are Bran Stark
.


You have big dreams in life, and you get frustrated with those who think you are unable to achieve them. You love to explore and wish for more adventure in your life. You are generally introverted when it comes to interacting with others, though you have you have been known to have a few rather crazy outbursts. You love animals and feel connected to them. You have psychic tendencies and you know far more about life, and the world, than you let on. You are adventurous, perceptive, and resolute.



You also similar to Catelyn Stark and Robb Stark. Your polar opposite is Asha Greyjoy.


Take The Song of Ice and Fire Personality Test at OkCupid




מוזר, עשיתי אתמול את אותו מבחן ויצא לי אדארד סטארק במקום בראן (היום כנראה הייתה לי נטיית בטן קצת אחרת כלפי שאלות שהתלבטתי בהן...). אבל אני די מרוצה עם שתי התוצאות :-). והשאלות של המבחן לא רעות בכלל וממש לא obvious.
העיקר שאני מוצאת מה לעשות :-).
silver

רשימות מהחופש


אז אני בחופש כבר קצת יותר מחודש (מתוך החודש הזה, השבוע הראשון כלל חופשה נפלאה באיטליה), וזה הזמן לספר לקוראיי הנאמנים מה עשיתי במהלך כל הזמן הזה, ומה אני הולכת לעשות בזמן הקרוב.

בגדול, אני בנאדם שחופש לא עושה לו טוב. אני חייבת להיות עסוקה כל הזמן, ואם אני יותר מדי זמן בבית בלי תעסוקה הולמת אני משתגעת. החופשה הזו לא הייתה יוצאת דופן מהבחינה הזו (במיוחד בהתחשב בעובדה שאור ממש לא היה בחופש והתראינו רק בשעות הערב המאוחרות בכל יום במהלך השבועות האחרונים, לא כולל חגים וערבי חג כמובן), אבל עדיין קרו הרבה דברים טובים למרות החרפון הקל.

בראש ובראשונה -אתמול סיימתי סיפור! זה לא קרה כל כך הרבה זמן שכמעט שכחתי את הסיפוק האדיר שזה נותן, לסיים סיפור שאת באמת מרוצה ממנו. אני חייבת להודות לדורית על הסיפור הזה - אמנם התחלתי לכתוב אותו מזמן, אך הדרבון סופסוף לסיים אותו ולעשות איתו משהו בא בגלל התחרות שלה בישראבלוג (סופסוף נושא שמתאים לי!) ואני בהחלט מרוצה מהתוצאה. יועלה בקרוב לעמוד של התחרות בישראבלוג, ברגע שאור יעבור עליו וייתן לי ביקורת ונקודות לשיפור.

שנית, חזרתי לקרוא הרבה, עוד דבר שלא עשיתי כמעט בשנים האחרונות כי לא היה לי זמן (קראתי בשנים האחרונות, אבל אין להשוות בין הכמויות שקראתי לכמויות אותן הייתי קוראת לפני שהתחלתי להיות מאוד עסוקה). סיימתי את "רסיסים של כבוד" ואת "בריאר" (כייפי וזורם - עכשיו אני מחכה לספרים הבאים בסדרה), את The Giver, ספר מדע בדיוני חברתי / דיסטופי לנוער (מעולה - ברגע שסיימתי לקרוא התחלתי שוב), ואת ספר האגדות של ג'ורג' מקדונלד שקניתי באיטליה (מגניב). חוץ מזה, התייאשתי מ"ראייה עיוורת" (מתחילים עם משהו נורא מעניין ואז מתחילים לספר סיפורים על החללית ועל שדה הכבידה שלה - למי אכפת?) והתחלתי את "גנבת הספרים" (נחמד מאוד עד כה). כייף שיש זמן לקרוא.

עוד דבר טוב - חתמתי על חוזה בעבודתי החדשה, שבתקווה רבה תתחיל מייד אחרי חוה"מ. במסגרת עבודה זו, אני הולכת לחנוך ילד / ילדה עם בעיות תקשורת בגיל שנה עד חמש (אני מניחה שיותר קרוב לחמש מאשר לשנה) פעמיים בשבוע לשעה וחצי כל פעם בביתו, וכן לעבור הדרכות פעם בשבועיים וסדנאות פעם בחודש. ההדרכות  (והעבודה כולה) נעשות דרך מרכז מילמן, מרכז בחיפה המטפל בילדים עם בעיות תקשורת בגילאים הנ"ל בצוות רב מערכתי. אני ממש מחכה כבר להתחיל (כרגע אני מחכה שיצמידו לי משפחה, וכאמור אני מקווה שזה ייעשה מהר ככל האפשר).

הלימודים מתחילים עוד שבוע וחצי, וגם להם אני כבר ממש מחכה. אני חוששת מאיך שתיראה השנה הזו - כבר צופה שיהיה לנו מאוד קשה עם כל הנסיעות, השילוב של העבודה והלימודים בחיפה ומיעוט הזמן שבו נתראה. אני בטוחה שהקשר בינינו מספיק חזק בכדי לשרוד את כל הבלאגן, אבל זה עדיין יהיה קשה. נקווה שבשנים הבאות יהיה קל יותר.

לטווח הקרוב יותר -  מאוד רציתי להגיע לרוורטיקון (התוכניה נראית נהדר, ונדב אלמוג מרצה על פיטר פן!!!), אבל בגלל פגישה שנקבעה לפני הרבה זמן מראש עם חברות זה לא יתאפשר. לאייקון אני לא מתכוונת להגיע. האירוע הזה כבר מזמן איבד את האטרקטיביות שלו בעיניי. התנצלות מראש וחיבוקים בפני כל מי שלא אפגוש.

ביום חמישי צפויה חתונה של חברים יקרים. יהיה כייף.

ולקינוח - כשהתיישבתי להתחיל לכתוב את הפוסט התחיל לרדת גשם. ממש גשם, כאן בבאר שבע. אין יותר טוב מזה.

עדכון: הגשתי את הסיפור שסיימתי, "מרה שחורה." מוכן ומושלם אחרי ביקורת של אור. מוזמנים להסתכל בדף התחרות של דורית בכדי להתרשם...

 
silver

מאירועי הימים האחרונים


בשעה טובה יצאתי לחופש של שבוע (בשבוע הבא חפיפה בגן, שבוע אחרי זה ירח דבש מאוחר באיטליה, ושבוע אחרי זה מתחילה עבודה חדשה... פירוט בהמשך), אז אני יכולה סופסוף לשבת ולכתוב מה עבר עליי בזמן האחרון.

1. קיבלתי מערכת שעות לשנת הלימודים הבאה. היא מורכבת מהרבה קורסי חובה עם שמות כמו "עיבוד המספר - היבטים קוגנטיביים ונוירולוגיים", "מבוא לקשב", "הפסיכולוגיה של קריאה ולקויי קריאה" וכמובן "מבוא ללקויות למידה" וקורס בשם "סטטיסטיקה למ"א" (אני לא הולכת לצאת מהסטטיסטיקה הזו אף פעם...). בסמסטר ב', בנוסף על קורסי החובה הסמסטריאליים עליי לקחת קורס בחירה אחד וסמינריון אחד. אין עדיין פרקטיקום / הכשרה מעשית - כל העסק הזה מתחיל בשנה ב' ובשנה א' בעיקר מפציצים ברקע התיאורטי. כל הקורסים נשמעים ממש מעניינים ורלוונטיים. אני מתחילה ממש להתרגש מכל העניין :-).

2. בשבועיים האחרונים (לאחר שהגן נגמר) ביליתי בטיפול בשגיבי ואחיו הגדול (בן שמונה וחצי ולא על הספקטרום האוטיסטי) בביתם אשר בעומר, בזמן שהוריהם היו בחו"ל. היה קשה ומתיש, ובמהלך הזמן הזה גיליתי יותר ויותר דברים שמעצבנים אותי בבית הזה ובאופן שבו הוא מתנהל... אני לא אתחיל להיכנס לזה יותר מדי פה, אבל בואו נגיד שהתרומה הגדולה ביותר של השבועיים הללו עבורי הייתה לגלות כל מיני דברים שאני לעולם לא אעשה בגידול ילדיי שלי. בתור התחלה - אני אדאג לכך שבאמת יהיו להם הורים, ולא דמויות אקראיות שמגיעות בלילה מתי שהבייביסיטר הולכת. יצאתי ממש שחוקה מכל השבועיים האלו ואני ממש שמחה שאני קצת בחופש עכשיו... בעוד כמה ימים אאזור אומץ לבוא לבקר את שגיב, וביקור אמיתי של פרידה יהיה הרבה יותר כייף ויהיה באמת סיום ראוי לשנה ארוכה, אינטנסיבית ומספקת. 

3. ביום שישי, אחרי חודש ומשהו מאוד לחוצים של שליחת קורות חיים וחיפושים, התקבלתי לעבודה חדשה. מדובר בעבודה אצל משפחה בחיפה, עם בנם בן ה - 4.5 (PDD-NOS בתפקוד גבוה - אני משלבת לנצח :-)). העבודה עם הילד נעשית לפי תוכנית מובנית בשם ABA (תוכנית התנהגותית שאמורה מאוד לעבוד אצל ילדים על הספקטרום - ממה שהראו לי בוידיאו זה באמת נראה די רציני), ואני הולכת פעמיים בשבוע לטפל בו בבית לפי התוכנית (שלוש שעות כל פעם) ופעם בשבוע (באחד הימים בהם אני עובדת אחה"צ) לשלב אותו בבוקר בגן חובה רגיל. אני הולכת להיות חלק מצוות של שלוש מטפלות / משלבות. המשפחה עשתה עליי רושם מאוד טוב, הילד נראה מתוק אמיתי והעבודה מסתדרת נהדר עם שעות לימודים / ימי נסיעות לבאר שבע. אני ממש שמחה שזה הסתדר.

4. ארבע חתונות באופק בזמן הקרוב. האחת מחר בערב (בת דודה של אור), אחת ב - 01.09 (שי ותהילה, חברים מבאר שבע), אחת ב - 04.09 (חברת ילדות שלי) ואחת ב - 08.10 (תמיר ודנה, כמובן :-)). מזל שקניתי הרבה שמלות לאחרונה.

5. יותר מדי חם בבאר שבע, ובישראל בכלל.

6. אם לצטט את דנה - סה"כ אני בסדר. מה איתכם?
 


silver

מעט מאירועי הימים האחרונים


שבת. שקט. רוח קלילה זורמת מהחלון ומלטפת לי את הפנים, שינוי מרענן מהחום הבלתי נלאה של התקופה האחרונה. בעלי עוד ישן. זמן מצוין לכתוב.

אני מרגישה קצת יותר טוב. שיחות עם המטפלת שלי ושיחות כנות עם אור על איך שאני מרגישה מאוד עזרו, ככל הנראה. בעבודה הכול שקט ומתנהל על מי מנוחות (גם זה שיפור על השבועות הראשונים של יולי, שהיו פשוט נוראיים, מלאי בלאגן ומלאי מסכנות של כל הצדדים...). אני גם הרבה יותר שלמה עם העניין של לעבוד שבועיים מעבר למה שכביכול צריך - הרבה פעמים נחמד להיות עם שגיב בסביבה הטבעית שלו, רחוק מהלחץ של הגן שאמנם מקדם אותו אך גם מקשה עליו מאוד בשל ריבוי הילדים והלחץ המתמיד לתקשורת.  אתמול הייתי אצלו בבית (הוא לא הרגיש טוב ואימא העדיפה לא לשלוח אותו לגן), והיה ממש נחמד ורגוע.

המצב בזירת חיפושי העבודה עדיין לא משהו. מאוד קשה למצוא עבודה שכל כך מוגבלת בשעות ובימים (חייבת שהעבודה תהיה אחה"צ, חייבת שהיא תהיה בחיפה אחרת לא אסתדר בסמסטר ב', חייבת שהיא תהיה רווחית יחסית...). פר"ח חיפה החליטו שאני ב"עתודה" - כלומר, הם רוצים שאבוא לסמינר אבל לא בטוח שאוכל להתחיל לעבוד כרכזת לאחריו - מה שדי מוציא את החשק להגיע לסמינר בכלל, משום מה כמעט ולא מפרסמים שום דבר שקשור לחונכות אחה"צ לילדי PDD בחיפה, ומשהו מעולה שמצאתי אתמול דורש ממני לפנות יום נוסף במערכת, כי היום שרציתי לפנות לא מתאים למשפחה... כמובן שאשמח לעצות ותובנות בעניין הזה, ואם מישהו שומע משהו על עבודה למשלבת / תראפיסטית שממש טובה במה שהיא עושה (אתמול נאמר לי ע"י אמו של שגיב שהייתי "המובילה שלהם", מה שגרם לי להרגיש נורא טוב עם עצמי לכל אורך היום :-)), אני ממש אשמח.

אני הולכת להתגעגע לשגיב. אתמול פתאום הכה בי עד כמה הוא באמת היה דמות משמעותית עבורי השנה. מעבר לכל הבעיות, האובססיות, חוסר התקשורת שצריך להילחם איתם מדי יום ביומו, עומד ילד מתוק ושמח בן 4.5 (עוד מעט 5, למעשה), שנותן המון אהבה ושההתקדמות שלו ניכרת מדי יום. הלוואי והייתי יכולה להמשיך איתו. חבל שהמערכת לא מאפשרת. אני צריכה לחשוב מה לתת לו במתנה לסוף השנה.

ועוד קצת אירועי יומיום:
אתמול הכנתי (בעזרת בן הזוג, שעשה את כל קטעי הרידוד ועזר לי כשלא הסתדרתי עם ה - kitchen aid החדש מהחתונה...) פוקאצ'ות ממש טעימות עם פלפלים ועגבניות מיובשות. המתכון הוא מספר בישול של מיקי שמו (שקיבלנו לחתונה...) שכבר יצא לנו ממנו עוד מתכון טעים (בוריקטס עם תרד וגבינות... פשוט אלוהי!), והייתי ממש מרוצה מעצמי. הבוקר חיסלתי את האחרונה לארוחת הבוקר שלי. ממש עשה לי חשק להכין עוד דברי מאפה.
אחרי שהאורחים הלכו ישבתי עם אור לשתות תה, וכולו נשפך עליי. אחרי ההיסטריה הראשונית, שטיפה במים קרים ומריחת ג'ל מרגיע לאורך הלילה, המצב כרגע קצת יותר טוב. אבל יש לי כוויה די גדולה ואדומה במקום לא נעים בכלל ברגל. נו טוב.

והחלפתי יום עם המקבילה שלי בגן, אז אני יכולה להגיע לפנטסי קון. נתראה שם :-).  
 
silver

ושוב... הגיע הזמן לסיכום שנה

אז הנה תמה לה שנת 2008, ולאחר שהתרחקנו מאימת הטילים הגיע הזמן לעשות עוד סיכום שנה (עם אותו פורמט גנוב משנה שעברה).

הנה זה בא.

1.
מה עשית ב - 2008 שלא עשית בעבר?
סיימתי תואר ראשון, התחלתי לעבוד בעבודה אמיתית (לא מזדמנת או על בסיס מלגה), התארסתי והתחלתי לתכנן חתונה במטרה להוציא אותה לפועל באמת. נראה לי שזה די הרבה :-).

2. האם קיימת את החלטות ראש השנה שלך, והאם יהיו לך חדשות לשנה הבאה?
טוב, את ההחלטה בנוגע לכתיבה לא ממש הצלחתי לקיים (לצערי כתבתי ממש מעט השנה, ולא הצלחתי להוציא שום דבר לאור...), אז אני מקווה לנסות לממש את זה השנה (לפחות את החלק של לכתוב יותר). כמו כן, כמו כל שנה אני מקווה להיות רגועה יותר, למצוא לעצמי זמן לעשות את הדברים שלי ולהגיע להגשמה עצמית שתתחיל בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד (הלוואי אמן). והחלטה חדשה - לעשות את החתונה הכי מקסימה בעולם, שתגרום לי ולבן הזוג שלי להיות הכי מאושרים בעולם ולהתחיל את הנישואין שלנו על הצד הטוב ביותר.

3. האם למישהו קרוב אלייך נולד ילד?
כן. לבת דודתי שירה נולדה בת חמודה בשם נועה ביוני 2008. ראיתי אותה רק פעם אחת, אבל היא הייתה מתוקה להפליא.

4. האם מישהו קרוב אלייך מת?
לצערי כן. דודו של אבא שלי נפטר בתחילת ספטמבר. הוא לא היה ממש קרוב אליי, אבל לאבא ולסבתא היה מאוד עצוב.

5. באלו ארצות ביקרת?
אף לא אחת (אלא אם כן אתם מחשיבים את תל אביב...).

6. מה היית רוצה ב - 2009 שחסר לך ב - 2008?
קשה לומר. כמו תמיד, יותר זמן לעשות את הדברים שלי ולבלות זמן איכות יקר מפז עם ארוסי.

7. איזה תאריך מ - 2008 יישאר חקוק בזכרונך, ולמה?
לצערי הרב, ה - 19.6.2008, תאריך איום ונורא שמלא בזכרונות לא נעימים (להתעורר בבוקר, לראות שכל האתרים של האוניברסיטאות לא עדכנו את האתר למרות שהבטיחו שיעדכנו עד 8:00, ללחוץ על ריפרש כאילו אין מחר ואז לראות את מספר תעודת הזהות שלך עם המילה הנפלאה "דחייה" בצדה... בכל אתר ואתר). כמו כן וקצת יותר משמח - חודש מאי 2008 בו החלטנו להתחתן והתחלנו לספר זאת לכולם, והיום של יום ההולדת שלי בו גיליתי שיש לי באמת חברים טובים כאן בבאר שבע.

8. מה היה ההישג הגדול ביותר שלך של השנה?
גם כאן, קשה לומר. אני חושבת שהיו לי הישגים משמעותיים עם כל אחד ואחד מהילדים איתם עבדתי / עובדת איתם כרגע - בין אם זה היה להרגיש שאני משמעותית עבורם ושהם אוהבים אותי ובין אם משהו קצת אחר (כמו זה ששגיב מדבר יותר ויותר טוב עם כל יום שעובר). בכל אופן, כל אחד מהם לימד אותי משהו חדש ונתן לי סיפוק בדרך אחרת.

9. מה היה הכישלון הגדול ביותר שלך?
לא להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד.

10. סבלת ממחלה או מפציעה?
בתחילת ספטמבר הייתי חולה יומיים (הצטננות חמורה שגרמה לכך שלא הפסקתי להשתעל ולקנח את האף באומללות), ובנובמבר לקיתי בוירוס בטן לא נעים בכלל שנמשך הרבה יותר מדי זמן. חוץ מזה לא היה משהו רציני.

11. מה היה הדבר המוצלח ביותר שקנית?
מכונת כביסה חדשה, מקסימה, שקטה ורק שלנו במקום מכונת הכביסה הישנה והמתפרקת של הדירה, שבשלב כלשהו שבקה חיים סופית.

12. התנהגותו של מי הייתה ראויה לשבח?
כל הקומונה הבאר שבעית, ההורים המדהימים שלי, הילדים המקסימים שאני עובדת איתם, וכמובן אור - שנותן לי אהבה, תמיכה, כתף לבכות עליה וכל דבר אחר שאני צריכה.

13. התנהגותו של מי זעזעה או ציערה אותך?
קצת מורכב, ואני לא ממש רוצה להיכנס לזה. מספיק להגיד שהיו אנשים שהתנהגותם ציערה אותי.

14. לאן הלך רוב כספך?
שכר דירה, קניות בסופר, מתנות יום הולדת, תחבורה ציבורית ויציאות לבילויים מדי פעם.

15. מה ממש, ממש, ממש גרם לך התלהבות?
ההחלטה להתחתן, טבעת האירוסין שלי :-), תכנון החתונה, וכל דבר ששגיב עשה שהעיד על התקדמות.

16. איזה שיר תמיד יזכיר לך את 2008?
Crimson Thunder של HammerFall. מאז שאור גילה לי את הלהקה, השיר הזה הפך להיות השיר שלי לבישולים, לדרכים ולכל מקום אחר.

17. בהשוואה לתקופה זו בשנה שעברה, האם את:
מאושרת או עצובה יותר?
אותו דבר פחות או יותר.
רזה או שמנה יותר? אותו דבר.
עשירה או עניה יותר? התחלתי לקבל משכורת חודשית קבועה, אז עשירה יותר (לא בהרבה).

18. מה את מצטערת שלא עשית יותר?
שלא חשבתי יותר על עצמי, ולא עשיתי יותר דברים שהייתי זקוקה להם ולא מחויבת לעשות אותם. כמו כן, אני גם מצטערת שלא כתבתי יותר ולא הכרחתי את עצמי להקדיש יותר זמן לכתיבה.

19. מה את מצטערת שלא עשית פחות?
מריבות עם אור סביב החתונה והחיים (היו כמה כאלה, ואני מצטערת על כל אחת ואחת מהן), וכמו שנה שעברה הילחצויות מיותרות על דברים קטנים ולא חשובים.

20. איך בילית את חג המולד?
את יום הסילבסטר עצמו ביליתי בבאר שבע תחת מתקפת גראדים, בדירה שלנו. הזמנו את מור ושי, שנשארו איתנו בבאר שבע, לבוא לאכול איתנו סושי ולחזק זה את זה תוך כדי. היה נחמד מאוד למרות האזעקות שהפריעו. כמו כן, אתמול, היום הראשון של השנה החדשה (שבמקרה גם מהווה את יום ההולדת של אמיר, חברנו לקומונה הבאר שבעית), נסענו לרחובות והלכנו עם אמיר ותמר לאכול בבית קפה רחובותי וידידותי לחולי צליאק.

21. התאהבת ב - 2008?
כמו כל שנה, התאהבתי מחדש בארוסי המדהים. כמו כן התאהבתי בשגיב ובבועז, שני הילדים המקסימים שאני עובדת איתם, שבכל אחד מהם יש המון מעבר להגדרה היבשה של הלקות.

22. כמה סטוצים?
אף לא אחד (ממשיכה את המאזן של אפס סטוצים לאורך כל החיים). אני מאורסת :-).

23. מה הייתה תוכנית הטלוויזיה האהובה עלייך?
True Blood, סדרת ערפדים חדשה וכייפית של NBC. מומלץ מאוד לראות.

24. האם את שונאת מישהו כעת שלא שנאת בתקופה הזו בשנה שעברה?
לא חושבת שיש כזה, אלא אם כן כל האוניברסיטאות בארץ נחשבות...

25. מה היה הספר הטוב ביותר שקראת?
"הקוסמת מן הכוכבים", ספר נפלא שנכתב לילדים ומדבר, בעיניי, לכל אחד. כמו כן, כל סדרת "סיפורי האוטורי" (ובמיוחד הראשון, "פסיעות על רצפת הזמיר") הייתה תענוג צרוף.

26. מה הייתה התגלית המוסיקלית הגדולה ביותר שלך?
HammerFall, כאמור. להקת פאוור מטאל שבדית חביבה, שאור גילה בעקבות תמיר .

27. מה רצית וקיבלת?
הצעת נישואין, תואר ראשון (טכנית עוד לא קיבלתי אותו, אבל עדיין...), עבודה בתחום הפסיכולוגיה של הילדים, משכורת קבועה וטבעת אירוסין :-).

28. מה רצית ולא קיבלת?
קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, ומים חמים למקלחת שלי היום (כן, אני עדיין ממורמרת על זה שלא היו לי מים חמים במקלחת היום...).

29. מה היה הסרט החביב עלייך השנה?
"האביר האפל", ללא צל של ספק. ראיתי אותו בקולנוע שלוש פעמים (פעם אחת רק עם אור, פעם שנייה עם מור ויואב ופעם שלישית עם תמיר, דנה, אמיר, תמר, אור ומור בקולנוע "נגטיב" של האוניברסיטה), ועדיין לא נמאס לי. סרט מדהים, עשוי היטב, ועם אחת ההופעות הקולנועיות המשובחות ביותר שראיתי לאחרונה (הית' לדג'ר בתפקיד הג'וקר, כמובן).

30. מה עשית ביום ההולדת שלך, ובת כמה היית?
הייתי בת 24, והייתה לי חגיגה כפולה - ביום של התאריך עצמו עשו לי מסיבת הפתעה שלא היה לי מושג עליה כלל עם כל חבריי הבאר שבעים (כבר ציינתי שאני מתה על החבר'ה האלו?), ויום לאחר מכן (יום שישי) הלכנו כולנו ל"בלאק בורגר באר" לבלוס המבורגרים ולחגוג. היה כייף כייף.

31. איזה דבר אחד היה הופך את השנה שלך למספקת יותר לאין שיעור?
לא עולה לי לראש אחד כזה כרגע.

32. איך היית מתארת את התפיסה האופנתית האישית שלך ב - 2008?
 עדיין לא חושבת על דברים כאלה.

33. מה שמר על שפיותך?
ארוסי המדהים, ארוחות שישי כייפיות עם אור ועם חברי הקומונה ומשחק התפקידים השבועי (שלצערי כבר הרבה זמן מקרטע).

34. איזה סלבריטאי או דמות ציבורית מצא חן בעינייך יותר מכל?
לא נראה לי שהיה אחד כזה.

35. אלו נושאים פוליטיים העסיקו אותך יותר מכל?
שוב חינוך, ספציפית חינוך של ילדים עם צרכים מיוחדים ושילובם במערכת החינוך הרגילה (בעקבות עבודתי כמשלבת). לא מזמן הייתי בארוחת שישי אחת שבה מישהי אמרה משהו בסגנון "עדיף להשקיע בפיתוח תרופות ולא בשילוב הזה שלא עוזר בכלום", וזה ממש עצבן אותי...

36. אל מי התגעגעת?
בעיקר לשי, השה"מ הנצחי של משחק התפקידים הראשון שלי וחבר טוב שלי מאז. לא התראינו השנה בצורה מספקת בכלל.

37. מי היה האדם החדש המוצלח ביותר שהכרת?
שגיבי, ילד מתוק בן 4 שכל יום טוב שלו בגן עושה לי הכי טוב בעולם. אני פשוט מאוהבת בילד הזה. וכמובן, בכל שנה אני לומדת משהו חדש על החברים המדהימים שלי, ולומדת מחדש עד כמה הם נהדרים ועד כמה הם תמיד שם בשבילי.

38. ספרי לנו על לקח לחיים שלמדת מ - 2008.
תמיד לחשוב על אלטרנטיבות. להיות מוכנה לכמה שיותר אפשרויות ומכשולים שייקרו בדרך ולחשוב איך לעקוף אותם, אך עדיין לא לוותר על החלום.

39. צטטי מילים של שיר המסכמות את שנתך:
לא ממש הצלחתי לחשוב על אחד, אז חיפשתי משהו שקשור לאירוסין ולחתונה (אחרי הכול, הצעת הנישואין הזו הייתה האירוע המשמעותי ביותר שהייתה לי השנה...). אז מצאתי מילים של שיר שממש מביעות את מה שאור עשה בשבילי השנה, ומה שהוא עושה בשבילי תמיד (מתוך Because You Loved Me של סלין דיון):

"You were my strength when I was weak,
You were my voice when I couldn't speak,
You were my eyes when I couldn't see,
You saw the best there was in me
Lifted me up where I couldn't reach
You gave me faith coz' you believed
I'm everything I am
Because you loved me"

זה הכול.

שתהיה שנה אזרחית מוצלחת ומאושרת לכולם!